Glimpses of the dark ages : or, Sketches of the social condition of Europe,…
על הספר
«Glimpses of the dark ages : or, Sketches of the social condition of Europe,….» הוא תיאור היסטורי שנכתב באמצע המאה התשע־עשרה. הוא סוקר את החברה האירופית מנפילת רומא עד שחר הציוויליזציה של ימי הביניים, ומדגיש מבנים חברתיים, אמונות, מוסר וחיי יום־יום ולא פוליטיקה שושלתית או קרבות. הפרקים המוקדמים מתחקים אחר התמוטטות רומא, עליית הכנסייה והשפעתה, צמיחת הנזירות והפיאודליזם וגידול הערים, ונשענים על היסטוריונים מוכרים כדי להציג היסטוריה חברתית נגישה. פתיחת החיבור מציבה את היקפו — חיי החברה מן המאה החמישית עד השתים־עשרה — ואחר כך מתארת בחיות את ביזת רומא בידי אלאריק, ומציינת הן את החורבן והן את ההגנה היחסית שניתנה לנוצרים ולכנסיותיהם. מאותו מאורע המחבר פונה לאבחן את התפוררותה המוסרית והאזרחית של רומא: עריצות קיסרית, אצילים מופקרים, פלבאים בטלים, עבדות רווחת, נצרות מתפשרת ושקיעה באמנויות ובספרות, המוצגות כגמול אלוהי. הוא מתאר את הברברים (ובעיקר את הגותים), זעזועים מאוחרים מאטילה ומאודואקר עד קרל הגדול, וטוען שהפלישות הרסו צורות עתיקות מושחתות וסיפקו יסודות חדשים לחברה של ימי הביניים. הכנסייה תופסת אז את מרכז הבמה: בישופים המנהלים חיים אזרחיים ומעצבים את החוק (במיוחד בספרד הוויזיגותית), צמיחת עליונות האפיפיור, ומורשתה החברתית המעורבת של האפיפיורות — שליטה אינטלקטואלית, חדירות משפטיות, חרמות, אך גם תיווך מדי פעם וחילופי תרבות. פרק על אמונות תפלות מראה התאמה למנהגים פגאניים (מדיניותו של גרגוריוס הגדול), מיתוסים מיובאים (למשל ניקולאוס הקדוש), משפטי האל (ובהם הקורסנד), חגיגות פרועות (חג השוטים והחמורים) וסיפורי נס אמינים או מזויפים. בנוגע למוסר, הנרטיב מדגיש כמורה מגויסת, סימוניה, שחיתות מידות בקרב הכמורה ופורמליזם בקרב ההדיוטות, אך מציין גם דרשות של צדקה, מתן צדקה, שחרור עבדים, זכויות מקלט ושביתת האל כבלמים חברתיים של ממש. הוא חותם חלק פתיחה זה בפתיחת סקירה של למידה ואמנות, ומייחס לכנסייה את שימור האותיות בשפל המאה השביעית, ומתחקה אחר התחייה הבלתי אחידה והנודדת של הלמידה באירלנד, אנגליה, צרפת, גרמניה ואיטליה.
