דקדוק הונגרי“ מאת צ’ארלס ארתור גינבר ואילונה דה גיורי גינבר הוא ספר לימוד שפה שנכתב בתחילת המאה ה-20. הוא מציע הכרעה פרקטית ומובנת לשפה ההונגרית, מתמקד בהגייה, הרמוניה בין תווי הצליל הגרון, דקדוק המבוסס על סופי מילים וחוקים ברורים לשימוש במילים, וכולל תרגילים, מילים חדשות וביטויים יומיומיים. בתחילת הספר מוסבר מטרתו – להפיג את הרעיון שההונגרית היא שפה קשה ללמידה – ולאחר מכן מוצג האלף-בית, הצלילים, הרמוניה בין תווי הצליל הגרון, הסופיים שמשנים את מין המילים והדגש במילים. הספר מציג גם את הארטיקלים (a/az), את דרכי ייצור המספרים של שמות עצם (כולל צורות רבים מיוחדות), את ארבעת המקרים הבסיסיים בהונגרית שמשומעים מסופי מילים, ואת האופן שבו מבוטאת בעלות באמצעות סופי מילים אישיים או בניסוח “van”. לאחר מכן מודגשים הסופים האישיים שמשמעים בעלות, והמערכת המפורטת של הונגריה לציון מקומות וכיוונים, המבוססת על סופי מילים ומילים בעמדה אחרונה. גם את הסוגים של מילים תואריות, המספרים ואופן כיתוב השעון מוזכרים בספר. חלק הפעלים מתחיל בהבדלה המרכזית בין צורות הפעלים המוגדרות לאלו הבלתי מוגדרות, מציג את המודלים של צורות הפעלים בזמנים השונים, מציין את היעדר הצורה הפאסיבית בהונגרית, ומדגיש תכונות כמו הסופים -lak/-lek שמשמשים כאשר “אני“ מבצע פעילות על “אתם“. כל החומר מתמקד בפרטים אלו באמצעות תרגילים קצרים ורשימות מילים.