Aigües encantades
על הספר
„Aigües encantades“ מאת Joan Puig i Ferreter הוא מחזה קטלאני שנכתב בראשית המאה ה־20. עלילתו מתרחשת בכפר הררי הנתון בבצורת קשה, והוא מציב את המסורת הדתית ואת האגדות הקדושות על מים „מכושפים“ מול ניסיון מודרני ורציונלי ללכוד את המים האלה ולחלקם. הדמויות המרכזיות כוללות את ססיליה, מורה־תלמידה מרדנית; את הוריה האדוקים, פרה אמט וחוליאנה; את המורה ורגס המתלבט; את הכומר התקיף מוסן גרגורי; וכן זר משכנע המבטיח ישועה מעשית. התוצאה היא דיוקן טעון של אמונה, פחד, קדמה וכוח קהילתי. פתיחת המחזה מציגה סצנה ביתית מתוחה: בעוד פעמונים מצלצלים לתהלוכת תשובה, ססיליה דוחה את טקסי הכפר, מתנצחת עם ורגס ומתעמתת במרירות עם אביה הסמכותני ועם אמה המיוסרת. הידיעה מתפשטת על פוראסטר בעל לשון חלקלקה, הטוען שבני הכפר יכולים לשאוב מים ממשיים מן הבריכות הנחשבות קדושות, ומוסן גרגורי נערך בשקט לנטרל אותו. שערורייה פורצת כאשר אמט מדווח שססיליה חיבקה בפומבי את הזר שהגיע זה עתה, ובכך מתקשה נחישותו לפעול נגדה. בסצנה הבאה, בחצרו של הרועה רומניל, מתאספים בני הכפר; הבאטלה ואמט מנסים להפחיד את המארח, אך המון זורם פנימה כשהזר — מהנדס — מתעקש שהוא מביא שלום ותוכנית מעשית, ולא מתקפה על האמונה. האנשים מיטלטלים בין סקרנות לעוינות כשהוא מתחיל להסביר שהמים „המכושפים“ הם מים חיים ונגישים, והעימות נותר בלתי פתור בעוד המתחים גואים לשיא.
