L'art d'aimer: ou conseils à un jeune homme qui se destine à l'amour
על הספר
"אמנות האהבה: או עצות לצעיר המיועד לאהבה" מאת מנדס הוא מדריך בנושא אהבה ופיתוי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הוא מציג קוד נועז עבור המאהב המיועד, ומתעקש כי אשליה, הופעה, יופי ורגש מבוקר — ולא כנות — הם השולטים בתשוקה מוצלחת, והדברים מועברים באמצעות משלים, פתגמים וביקורת חברתית. החיבור חוקר את התשוקה, את גבולות ההכרה של האהובה, ואת הדרישות האסתטיות של החיים הארוטיים. פתיחת החיבור ממסגרת את האהבה כייעוד תובעני ומחמשת שואף צעיר בעקרונות מערערים. ההקדמה מגדירה את המאהב כמי שמסוגל לחשוק ולהפוך לאידיאל שכל אישה מדמיינת, ואז פרק א' מרומם את "השקר האלוהי", ומשבח מלאכותיות מתמדת הן אצל המאהב והן אצל האהובה (ממחיש זאת בסיפור השיער הבלונדיני שנשמר אף לאחר המוות). פרק ב' קורא להונאה עצמית — "האשליה האלוהית" — כדי להמיר מציאויות שפלות, בעוד משל פרק ג' על המאהב העיוור והרופא המפורסם מכריז כי החלום עדיף על ההתפכחות. פרק ד' דורש יופי ומבזה זיווגים שאינם תואמים, ופרק ה' מפרק את הגאווה הגברית ב"כיבוש" באמצעות סיפורה של אמה אנריו, שגורלה נקבע על ידי המקרה יותר מאשר על ידי הזכות. פרק ו' טוען כי שמחתה הפנימית או צערה של אישה נותרים בלתי ניתנים לידיעה ולביטוי, אפילו על ידי נשים עצמן, בהינתן מגבלות השפה. פרק ז' קורא לתמימות מחודשת בכל חיבוק חדש, כמו אמן הניגש לכל יצירה מחדש, ופרק ח' מגנה חניכה גברית שפלה ומציע "מחנכות" אוטופיות, או בהיעדרן, את רחמיהן של נשים נדיבות כדי לחסוך מצעירים את ההשפלה. פרק ט' מתחיל לעסוק ברגע המסוכן שלאחר הנשיקה הראשונה ובצורך בהתנהלות מעוצבת בקפידה, ונקטע בדיוק כאשר הטיעון פונה לניהול צומת קריטי זה.
