"La Novellaja Fiorentina" מאת ויטוריו אימבריאני היא אסופת סיפורי עם שנכתבה בסוף המאה התשע-עשרה. היצירה מציגה לקט של סיפורים פלורנטיניים מסורתיים, שנשאבו בעיקר מן הסיפור העממי שבעל-פה, ושואפת לשמר ולהציג נרטיבים אלה בניבם המקורי. האסופה מתמקדת ככל הנראה בנושאי המוסר והחוויות האנושיות, ומציגה דמויות המתמודדות עם אתגרים הקשורים בדרך כלל לסוגה, כגון מפגשים עם עוגים ויסודות גחמניים אחרים של הפולקלור." פתיחת "La Novellaja Fiorentina" מציגה בפני הקוראים מבנה קלאסי של מעשייה, ופותחת בסיפור על זוג עני השולח את בנותיו לאסוף כרוב מגינתו של עוג. הבנות הסקרניות פוגשות את העוג, הלוכד אותן בהבטחות לאוצרות, אך בסופו של דבר שתיים מן הבנות נחלות גורל טרגי כאשר הן נופלות קורבן לזעמו של העוג. הבת הצעירה ביותר, עם זאת, מצליחה להערים על העוג, בהצילה את אחיותיה ובהתייצבה מול סודו האפל של העוג, המוביל לקצו. קטע זה מכשיר את הקרקע לחקירת הספר את הנושאים המסורתיים המצויים במעשיות, כגון אומץ, פיקחות והמאבק בין טוב לרע, הגלומים בהקשר תרבותי פלורנטיני מובהק.