"XII Conti Pomiglianesi" מאת ויטוריו אימבריאני הוא אוסף של מעשיות עם ונובלות שנאספו מאזור פומיליאנו ד'ארקו, ונכתב בסוף המאה התשע־עשרה. יצירה זו משמשת מקור עשיר לנרטיבים מסורתיים, ובה ניבים מקומיים ונושאים תרבותיים המשקפים את חיי דרום איטליה ומנהגיה. הדמות הראשית במעשייה הפותחת, "Giuseppe 'a Veretà", מגלמת את נושא היושר וגמולו באופן הומוריסטי ומרתק. תחילתו של "XII Conti Pomiglianesi" מציגה לנו את ג'וזפה, נער הידוע בכך שמעולם אינו משקר, ועל כן זכה לכינוי "Giuseppe 'a Veretà". הנרטיב מתפתח במפגשו של ג'וזפה עם מלך, המתעניין בו בשל המוניטין שלו. כאשר המלך מאתגר אותו בכך שהוא שולח אישה לבחון את יושרו בנוגע לפר, ג'וזפה מתמרן את המצב בחוכמה בכך שהוא מעמיד פנים שמעילו המלוכלך הוא המלך וטוען שהפר עודנו חי — תחבולה המבדרת את המלך ומרשימה את החצר. פתיחה זו מכוננת טון שובב ומכינה את הקרקע לחקירת האמת, השנינות והדינמיקה החברתית באמצעות סדרה של מעשיות דומות באוסף.