היסטוריה של האיטלקים, כרך 12 מתוך 15", מאת צ'זארה קנטו, היא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. כרך זה מציע תיאור מפורט של אירועים בעלי חשיבות בהיסטוריה האיטלקית, ומתמקד במיוחד במזימות הפוליטיות ובמלחמות שהתרחשו בקשר למדינות האפיפוסיות, כמו גם בדמויות הבולטות שהיו מעורבות בתקופה זו. הטקסט חוקר באופן מעמיק את היחסים המורכבים שבין הסמכות האפיפוסית, בין הדוכים האזוריים ובין השפעתן של כוחות זרות באיטליה. בתחילת הכרך מוצגת התמונה הפוליטית של איטליה בעת המודרנית הראשונה, ומוסברת התפקיד של האפיפוסות וההשפעה החשובה שלה על אזורים איטלקיים כמו פרארה ואורבינו. מדובר גם על האופי הנבחר של משרת האפיפוס ועל המניפולציות הפוליטיות המתוחות שהתרחשו לאחר מותו של אפיפוס. באמצעות סיפורים אישיים ודוגמאות היסטוריות, קנטו מציג את ההשפעה ההדדית של משפחות עוצמתיות כמו ברבריני ופארנזה על הכנסייה הקתולית, וחושף את המתחים והעימוקים שנוצרו בתקופה זו, כולל את מלחמת קאסטרו המפורסמת. חלק זה מסדיר את הבסיס להבנה של הדין והקרב על השליטה באיטליה בין הכוחות הדתיים לבין הכוחות החילוניים.