The organisation of thought, educational and scientific
על הספר
"ארגון המחשבה, החינוכי והמדעי" מאת אלפרד נורת' וייטהד הוא אוסף מסות על חינוך ועל פילוסופיית המדע שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא מטיף לגישה חיה ומשולבת ללמידה המאחדת תיאוריה עם מעשה, דוחה "רעיונות קפואים", ומעצב מחדש תכניות לימודים — בייחוד מתמטיקה והכשרה טכנית — כדי לטפח שיפוט, יצירתיות וסגנון. הכרך כנראה עובר מרפורמה בכיתה ומן הייעוד החברתי של החינוך הטכני להרהורים רחבים יותר על מושגים מדעיים ועל אופן ארגונה של המחשבה. פתיחת הכרך קובעת את היקפו בהקדמה — תחילה מסות על חינוך, ואחר כך חיבורים על פילוסופיית המדע — לפני שהיא פותחת, בתוך דחיפות של זמן מלחמה, בקריאה לרפורמה. פרק א מניח שני כללים (ללמד מעט מקצועות, ללמדם ביסודיות), תוקף מידע קפוא, טוען שההוכחה והשימוש חייבים ללכת יחד, מבקר בחינות חיצוניות אחידות, ומגדיר חינוך כטיפוח תרבות, מומחיות ו"סגנון", וחותם בחובה וביראת כבוד כליבה המוסרי. פרק ב מנסח מחדש את החינוך הטכני כליברלי מטבעו, ומתעקש ששמחה בעבודה, חזון מוסרי ואמנות מעצימים עבודה מיומנת, המצאה ויזמות, ושמלאכת יד, מדע וספרות חייבים לחדור זה בזה. הוא משרטט שלוש תכניות לימודים שזורות (ספרותית, מדעית, טכנית), מדגיש תרגול יד–עין, מציע הכשרה רחבה ולא צרה הקשורה למדעים המתאימים, ומתייחס לספרות כהנאה ולא כדקדוק. פרק ג, נאום ביום פרסים, משבח התמדה בזמן מלחמה, קורא לתלמידים לשירות הציבור, וממריץ את הפוליטכניק להיות מרכז אזרחי שבו אמנות, פנאי ומלאכה מרוממים את העבודה — ומקשר את מורשת התיאטרון של סאת'וורק לתעשייה המודרנית ומציג את המוסד כ"ארסנל לשלום". תחילת פרק ד טוענת שהמתמטיקה בחינוך הכללי צריכה להשיל פירוט נסתר לטובת מערכת קטנה של רעיונות רבי־עוצמה — מספר, כמות ומרחב — המומחשים באמצעות ניסויים, גרפים, חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי פשוט, סטטיסטיקה והיסטוריה של הרעיונות (למשל, ספר ה של אוקלידס).
