I tolfte timmen מאת גרטרוד אלמקוויסט הוא רומן שנכתב בראשית המאה ה-20. במסגרת של יומן הנע לאחור הוא עוקב אחר רוני (fru Berglöf), אישה חדה ובוחנת-עצמה הנכנסת לגיל העמידה המאוחר, בעודה מתמודדת עם הזדקנות, מיניות, נישואים, אימהות ושפיות. עולמה סובב סביב נישואים שבירים לאלברט, קשר עדין אך מאתגר עם בתה ויווקה, פגישות חוקרות אצל מומחה לעצבים, וזיכרונות בלתי פתורים של אהבה מן העבר המערערים נורמות. פתיחת הרומן מראה את רוני מתחילה את יומנה לאחר יום הולדת הרסני, כשהיא מוקיעה את צביעות מעגלה החברתי ובו בזמן מודה בבידודה. ביקורים רפואיים חושפים תשישות, פחד מלהיעשות ״חסרת תועלת״, ומיסגור קליני מצד הרופא של תשוקתה; תחת אנליזה היא שבה ופוגשת בקשר צורב לאישה, קרלה, בפרשה מאוחרת יותר עם גבר נשוי שנלקחה כ״הרדמה״, ובמחשבות חולפות על השמדת עצמה. יובל של מועדון נשים מצית הרהורים מרירים והזויים על הזדקנות נשית, וחילופי דברים מתוחים בבוקר עם אלברט חושפים את אי-התאמתם. בטיול אביבי ויווקה מאלצת בעדינות כנות: רוני מודה באהבה לשעבר וקוראת לאמת הדדית, אך אחר כך סובלת מחזון בהלה הקשור לפחד ילדות. כשהטיפול נמשך היא מחליקה להתאהבות טיפולית מבוקרת ברופא ומוצאת הקלה ב״שחרור השליטה״, וחשה לרגע בקצב עם העולם. פגישות נוספות בוחנות את בושתה בפני בתה ומעלות בזיכרון אשת סוד סובלנית, ומרמזות ששיפוט ו״טוהר״ הם לעתים קרובות מסכות לתשוקות נסתרות.