"הומניזם ואמריקה" בעריכת נורמן פרסטר הוא קובץ מאמרים ערוך שנכתב בראשית המאה העשרים. הוא טוען לטובת הומניזם ממושמע וקלאסי כתיקון לספקנות המודרנית, לסיינטיזם ולערבוביה התרבותית, במיוחד בארצות הברית. הכרך סוקר אתיקה, דת, ספרות, אמנויות וחינוך באמצעות תרומות של מבקרים וחוקרים מובילים. פתיחת הקובץ מציגה הקדמה המאבחנת "כאב ראש" מודרני של רעש, אכזבה ונטורליזם, ומציעה את ההומניזם — המוגדר על ידי אמות מידה ברורות והבחנה נחרצת בין אדם, טבע ואלוהות — כמשמעת משקמת. העורך ממקם את ההומניזם האמריקני בעיקר ביצירתם של אירווינג באביט ופול אלמר מור, דוחה את הטענות שההומניסטים הם אקדמיים, לא-אמריקניים, ריאקציונריים או פוריטניים, ומגדיר את מטרת הספר: להבהיר מונחים, לשקם אמות מידה ולהתייחס לחיים בני זמננו ברחבי האמנויות והשיח הציבורי. המאמר הראשון, מאת לואי טרנשארד מור, מגביל את המדע האמיתי לחוקים כמותיים על העולם האובייקטיבי, חושף את יומרנות היתר של פסאודו-מדעים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה, עוקב אחר הפיצול ההיסטורי בין השיטה האובייקטיבית לחיים הסובייקטיביים מגלילאו, דקארט וניוטון, ומבקר השערות מודרניות (אתרים, אלקטרונים, תורת היחסות, קוונטים) כאשר הן מוצגות כאמת מטאפיזית. המאמר הבא, מאת אירווינג באביט, מגדיר את ההומניזם כנאמנות לחוק המידה, הנאותות והאיזון — בנבדל מרגש הומניטרי — וטוען לטובת מרכז יציב בטבע האנושי, תוך הקבלה למחשבה הקונפוציאנית, הכרה בתמיכת הדת, וביסוס האתיקה ברצון עליון הממשמע את המזג. יחד, חלקי הפתיחה הללו קובעים את המונחים והתוכנית: החלפת הרלטיביזם והסיינטיזם באמות מידה המושרשות באופי, בהבחנה ובמידה.