״ביפן הרדופה ברוחות״ מאת לפקדיו הרן הוא אוסף של סיפורים על־טבעיים שנכתבו בשלהי המאה ה־19. יצירה זו מעמיקה בהיבטים שונים של הפולקלור, הרוחניות והמנהגים התרבותיים היפניים, השוזרים את הארצי עם האתרי, ומציגה נושאים של אהבה, מוות וגלגול נשמות. באמצעות סיפורים מעוררי דמיון הנשענים על חוויותיו האישיות של הרן ביפן, הספר מזמין את הקוראים אל ממלכה שבה היומיומי והמאוכלס ברוחות מתקיימים זה לצד זה, ומציע צוהר אל המורכבות של האמונות והמסורות היפניות. בתחילת ״ביפן הרדופה ברוחות״ מציג הסיפור עלייה מצמררת במעלה הר שומם, בהובלת בודהיסטווה חכם, ובוחן נושאים של אשליה, פחד והכרה עצמית, כאשר בן לווייתו הצעיר ניצב מול גולגולות המסמלות את חיי העבר שלו. לאחר קטע זה עובר הסיפור אל מעשייה על גלימת פוריסודה מקוללת, הקשורה לשורה של מקרי מוות טרגיים ומוסיפה רבדים של מסתורין וגורל. חלק הפתיחה מגיע לשיאו בהרהורים על משמעותו העמוקה של הקטורת בתרבות היפנית, וחושף את תפקידה הכפול בפולחן הרוחני ובאמצעי לקשר עם המתים. באמצעות הסיפורים המקושרים זה לזה מאיר הרן את ההיבטים הרפאיים, אך המרגשים עד מאוד, של החיים ביפן.