„היוריתמיקה של ז׳אק-דלקרוז” מאת אמיל ז׳אק-דלקרוז היא פרסום מדעי שנכתב בראשית המאה ה־20. הספר עוסק בשיטה חינוכית חדשנית הידועה בשם יוריתמיקה, המשלבת תנועה ומוזיקה כדי לפתח בקרב תלמידים הבנה קצבית, קואורדינציה גופנית ויכולת הבעה. הוא משמש הן כהצגה תאורטית והן כמדריך מעשי ליישום גישה ייחודית זו במסגרות חינוכיות. ביצירה זו מתווה ז׳אק-דלקרוז את עקרונות שיטתו ואת דרכי יישומה, ומדגיש את חשיבות הקצב בחינוך, לא רק עבור מוזיקאים אלא בכל היבטי הלמידה. באמצעות שילוב של התעמלות קצבית, אימון שמיעתי ואלתור, הוא דוגל בגישה הוליסטית לחינוך, המטפחת את הנפש ואת הגוף בהרמוניה. הספר מפרט תרגילים שנועדו לשפר את המודעות הגופנית ואת המוזיקליות של התלמידים, וליצור סביבה יצירתית ומלאת הבעה. נוסף על כך, הוא ממחיש את ההשפעות המיטיבות של חינוך קצבי על ההתפתחות האנושית הכוללת, ובכך שואף לחבר מחדש את בני האדם ליכולתם המולדת להביע ולחוות את האמנויות באמצעות תנועת הגוף והבנה קצבית.