„דברי ימי המאיה” מאת דניאל ג׳. ברינטון הוא חיבור אנתרופולוגי שנכתב בסוף המאה התשע עשרה. כרך זה הוא הפרסום הראשון בסדרה שמטרתה לשמר ולהציג את התרומות הספרותיות של התרבויות הילידיות באמריקה, תוך התמקדות מיוחדת בתרבות המאיה. הספר בוחן היבטים שונים של ההיסטוריה, השפה והספרות של המאיה, ומתעמק במורכבויות של זהותם התרבותית ובהישגיהם האינטלקטואליים. ראשיתו של „דברי ימי המאיה” מציגה את הכוונה שביסוד היצירה ומציעה הצצה לחשיבותה של ספרות המאיה. ברינטון מדגיש את החשיבות שבחקר טקסטים ילידיים בצורתם המקורית, כדי להשיג הבנה מעמיקה יותר של מחשבותיהם ושל דרכי הביטוי של בני המאיה. הוא מתווה את תוכן הספר, הכולל מבוא לשפת המאיה ולמשפחת השפות שלה, תיאורים היסטוריים וניתוח של מערכות לוח השנה והספרות הייחודיות להם, המוביל אל דברי ימים המתעדים את הנרטיב ההיסטורי של בני המאיה. באמצעות פתיחה זו, הקוראים עומדים להיחשף למארג עשיר של אמונות, מנהגים ומאפיינים לשוניים ילידיים, המדגישים את התחכום של תרבות המאיה.