התוכנית ללא ארוחת בוקר וטיפול הרעב" מאת אדוארד הוקר דיווי היא ספר הדרכה לבריאות ורווחה שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר מתמקד ברעיונות חדשניים בנוגע להרגלי אכילה ולצומה כחלקים בסיסיים של התאוששות טבעית, ומציע את השיטה של לא לאכול ארוחת בוקר. דיווי טוען כי הגישה הרפואית המסורתית למחלות, שמדגישה את האכלה התדירה והטיפול באמצעות תרופים, נושאת בתוכה חיסרונות עמוקים, ושבמקומה עלינו לסמוך על התפקודים הטבעיים של הגוף כדי להתאושש ממחלות. בפרץ הספר מוצגת המסע המקצועי של דר דיווי, ובו הוא משתף את חוויותיו בבתי החולים הצבאיים במהלך מלחמת האזרחים, שם הוא לקח חלק בטיפול בחולים אשר לא חווו שיפור משמעותי במצבם אף על פי הטיפולים המסורתיים. הוא מספר גם על האורחה שהייתה לו בעת שטיפל במקרה חמור במיוחד של דברת, שבו החולה השתפר מבלי לאכול כלל. חוויה זו הובילה את דיווי לחקור בעומק את העקרונות הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס המחלות וההתאוששות, ובסיכומו של דבר הוא הגיע למסקנה שהימנעות מאכלה במהלך מחלה יכולה להביא לתוצאות טובות יותר מאשר אכלה וטיפול באמצעות תרופים. סיפור זה מספק את הרקע לדבקתו של דיווי בשיטת לא לאכול ארוחת בוקר, ומדגיש הן את היתרונות הפרקטיים שלה והן את החשיבות שבאפשרות לגוף להתאושש באופן טבעי.