״הצהרת אמונה, בלטינית וביוונית המקורית״ מאת אתנסיוס היא חיבור תאולוגי שנכתב בתקופה הנוצרית הקדומה. היצירה היא הן הצהרת אמונה והן הגנה מפני הכפירה האריאנית, והיא מנסחת את אמונות הכנסייה באשר לטבעו של האל, של ישוע המשיח ושל רוח הקודש. היא משקפת את ההתפתחויות הדוקטרינריות ואת הוויכוחים התאולוגיים של אותה תקופה, במיוחד סביב ועידת ניקיאה. הספר מציג הסבר מקיף של האמונה הנוצרית, תוך הדגשת טבעם השווה והנצחי במשותף של האב, הבן ורוח הקודש. אתנסיוס מדגיש את חשיבות ההתגלמות, ומתאר כיצד ישוע, בהיותו אלוהי, קיבל על עצמו טבע אנושי למען ישועת האנושות. הוא מנסח את היחסים בין האב לבן, דוחה כל תפיסה של חלוקה או כפיפות, ומאשר את מהותם המשותפת של שניהם. באמצעות בחינת אזכורים מכתבי הקודש והנמקה פילוסופית, אתנסיוס מבקש לבסס הבנה מאוחדת של השילוש, ולחזק את מערכת האמונה הנוצרית האורתודוקסית לנוכח האתגרים שמציבות פרשנויות מנוגדות לאלוהותו של המשיח.