חינוך באנגליה בעת הביניים" מאת אלברט ויליאם פרי הוא ספר היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר בוחן את התפתחות מערכות החינוך באנגליה מהכניסה של הנצרות ועד לסמוך לרפורמה הפרוטסטנטית. הוא מתחקר את השפעת הכנסייה על החינוך, ומפרט באופן יסודי את הדרך שבה תקופות שונות – כגון העת האנגלו-סקסונית והקמת האוניברסיטאות – השפיעו על מצב החינוך באנגליה של ימי הביניים. בפתיחה לספר מוצג המטרה של המחבר להציג תיאור שלם של החינוך בתקופה זו. פרי מדן בשלושה שלבים בעיצוב מערכת החינוך: השפעת האנגלו-סקסונים, במהלכה תפסו המנזרים תפקיד מרכזי בחינוך; התקופה שבה הייתה הכנסייה אחראית על החינוך לאחר הכיבוש הנורמני; ואף המעבר ההדרגתי לחינוך חילוני. הוא מציין את הדמויות והמוסדות הראשיים שהיו מעורבים בתהליך זה, ומדגיש את השפעתם של מיסיונרים ובתי ספר מנזריים על התפתחות החינוך. בכך הוא מספק תמונה מפורטת של הדרך שבה השתנה החינוך בתגובה לשינויים חברתיים, ליחסים בין המדינה לכנסייה, ולהכרה הגדלת בחשיבותו של החינוך כאחריות אזרחית לצד משמעותו הרוחנית.