„Aux glaces polaires: Indiens et esquimaux” מאת ר. פ. דושוסואה הוא תיאור אתנולוגי והיסטורי שנכתב בראשית המאה ה־20. יצירה זו בוחנת את האינטראקציות וההתנסויות של מיסיונרים עם העמים הילידיים בקנדה, ומתמקדת במיוחד בדֶנֶה ובאסקימואים באזורי הקוטב הצפוני. היא עוסקת בנושאים של בישור, בחשיבותו של סחר הפרוות ובאתגרים שעמדו בפני קהילות אלה. פתיחת הספר מכינה את הרקע למסע חקר עמוק של המחבר אל התנאים המרוחקים והקשים של הנוף הקנדי הארקטי. היא מתארת את מאמציהם רוויי־השנים של המיסיונרים, ובייחוד של מונסיניור גרנדין, להגיע אל האוכלוסיות הילידיות בשטחים הקפואים הללו ולרומם את מצבן. בתחילה מודגש המתח בין הצורך של המיסיונרים לתמוך בשבטים המקומיים ולבשר להם בתנאים קשים—לרבות מחסור במזון ובאספקה—לבין כוחן המדכא של חברות סחר הפרוות, ובכך נחשפות הדינמיקות החברתיות־כלכליות שפעלו במקום. באמצעות הרהורים חיים לוכד המחבר את דקויות החיים בצפון הרחוק, את המכשולים שניצבו בפני התושבים ואת רוח ההקרבה של אלה שהקדישו עצמם לעבודת המיסיון בקרב הקהילות הילידיות.