בירה, היסטוריהה וערכה הכלכלי כמשקה לאומי“, מאת F. W. Salem, היא חיבור היסטורי וכלכלי שנכתב בשלהי המאה ה-19. החיבור טוען כי בירה נקיה ומיוצרת בצורה טובה מהווה אלטרנטיבה בריאה למשקאות החריפים, וכי עליה לזכות בתמיכה של חוקים נבונים. החיבור משלב היסטוריה, מדעי בישול בירה, פוליטיקה ציבורית וכלכלה חברתית, על מנת לגרום לקבלת הבירה כמשקה לאומי. בפתיחת הספר מוצגת טענה ברורה: “בירה מול ויסקי“. החיבור טוען כי חוקים אשר מגבילים שתיית בירה לא מצליחים, בעוד בירה נקיה וזמינה מסייעת לפיתוח התנהגות מתונה. לאחר מכן מוצגת ההיסטוריה הארוכה של הבירה, החל ממצרים העתיקה, יוון ורומה, דרך אירופה הביניימית – ייצור בירה במנזרים, חוקים ראשונים בנושא, ודמויות מרכזיות בתחום (כמו המדינאי יעקב ואן ארטהובלדה, גמברינוס וויליאם פנ). החיבור מציג באופן חי תרבות השתייה בעת הרנסנס, בירות מפורסמות (כמו איימבק ובראונשוייג מום), בירה של בית המלוכה במינכן, ועלייה וירידה בתרבות הבירה לאורך השנים. הסיפור מעבר לפוליטיקה מודרנית, ומדגיש את המדינות שקידמו שתיית בירה כדי להגביל את שתיית משקאות חריפים – גרמניה, אוסטרו-הונגריה, המדינות הנמוכות, סקנדינביה, רוסיה, צרפת, אנגליה (חוק הבירה), ואף מצרים, יפן ופרס. החיבור מסביר כיצד מיוצרת בירה, מפרט את הרכבה וערכה התזונתי, ומתגונן על הטענות להדברת בירה באמצעות סיבות מדעיות ועובדות מסחריות. הפרק מסתיים בציון כי ההופקא השנה את אמנות בישול הבירה ורחב את סוגי הבירה.