Walden, and On The Duty Of Civil Disobedience
על הספר
וולדן", וכן המאמר "על חובת המרייה האזרחית" של הנרי דיוויד תורו, הם מאמרים פילוסופיים וביקורתיים חברתיים שנכתבו באמצע המאה ה-19. יצירות אלו משקפות את המחשבות של תורו על אורח חיים פשוט בסביבה טבעית, בהתבסס על הניסיון האישי שלו בחיים לבדו ביערות בקרבת אגם וולדן. תורו מדגיש את ערכי העצמאות, הביקורת על החומרנות, והחשיבות שבמוסר האישי ובמרייה אזרחית בפני חוקים לא צדקניים. "וולדן" מתחיל בתיאור שנתי הבדידה של תורו בבית שבנה בעצמו ליד אגם וולדן, שם חי באופן פשוט ועסק בעבודות יד. הוא מתמודד עם סקרנותם של תושבי העיר לגבי בחירותיו האישיות בנוגע לאורח החיים, ומשתף את דעתו על הלחצים החברתיים שמובילים אנשים לחיים של "ייאוש שקט". באמצעות מטאפורים חיות והרהות פילוסופיות, תורו מדבר על הנטל של רכוש ירושתי וציפיות חברתיות, וטוען כי רבים מהאנשים חיים חיים ללא בחינה עצמית. הוא מקול את הצורך בהערכה מחודשת של מה שנחשב כנדרש לחיים מלאים ומשמעותיים, ומציע כי האושר האמיתי מגיע מהפשטות, מהחשיבה האינדיבידואלית ומהקשר העמוק עם הטבע.
