"שיטת מונטסורי" מאת מריה מונטסורי הוא פרסום מדעי שנכתב בראשית המאה ה־20. יצירה משפיעה זו מציגה גישה חדשנית לחינוך ילדים ולפדגוגיה, ומנסחת את העקרונות העומדים ביסוד הפילוסופיה החינוכית של מונטסורי, בייחוד כפי שהם מיושמים ב"בתי הילדים". הספר בוחן את חשיבות טיפוח העצמאות ומתן מקום לתהליכי למידה טבעיים, שהפכו למושגי יסוד בפרקטיקות החינוכיות המודרניות. בראשית הספר מונטסורי מהרהרת על מצב החינוך ועל הצורך בפדגוגיה חדשה המושתתת על עקרונות מדעיים. היא מבקרת את הלימוד הבית־ספרי המסורתי על מבניו הנוקשים ועל הפעלת משמעת החונקת את נטיותיו הטבעיות של הילד. בקריאה לסביבה שבה ילדים יכולים ללמוד באמצעות התבוננות והתנסויות מעשיות, היא מדגישה את משמעות החופש והספונטניות בהתפתחות הילד. מונטסורי טוענת כי חינוך אמיתי חייב לכבד ולטפח את רוחו של הילד כיחיד, בהכינו את המורה להתבונן ולהבין את דרכו הייחודית של הילד אל הידע.