מובנים בדוקטרינה חינוכית" מאת יוהאן פרידריך הרברט היא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. יצירה זו מציעה בחינה שלמה של הפילוסופיה החינוכית ויישומיה הפרקטיים, ומתמקדת בהשלבת האתיקה והפסיכולוגיה בחינוך. מטרתו של הרברט היא להציג בבירור את העקרונות המנהיגים את ההוראה האפקטיבית ואת חינוך האישיות, ולהדגיש את החשיבות שבפיתוח הצד המוסרי והשכלי של התלמידים. בתחילת המסמך, הרברט מגדיר את המושג הבסיסי של "פלאסטיות" אצל התלמידים, וטוען כי היכולת להשתנות ולהתפתח היא מטבעה של יכולתם ללמוד. הוא מדן על היחס בין אתיקה לפסיכולוגיה כבסיסים לתיאוריות חינוכיות, וטוען כי מורים צריכים לאזן בין הרצון האישי של התלמידים לבין השפעות חיצוניות במטרה לפתח את אישיותם המוסרית. דרך העיון באופי המוסרי כמטרה חינוכית עליונה ובהליכים הפסיכולוגיים שעומדים בבסיס הלמידה, הרברט מסד את הבסיס להדרכה מערכתית המיועדת לפיתוח אדם שלם ואחראי חברתית.