עבר והווה" מאת תומאס קרלייל היא חיבור ביקורתי חברתי ופוליטי שנכתב באמצע המאה ה-19. היצירה משקפת את מצב אנגליה, ומתמקדת בחילוקים בין עושר לעוני, ובאחריות החברתית של אזרחים זה כלפי זה. קרלייל מבקר בערכים של החברה המודרנית, ומציע לחזור לקשרים אנושיים אמיתיים ולמערכת ממשלה שתופעל בידי אנשים בעלי יושר וחכמה אמיתיים. הפרק הראשון של "עבר והווה" מסדיר את הרקע לחקירה של התנאים הקשים באנגליה – שם, למרות משאבים ועובדים מיומנים, רבים חיים בעוני ללא עבודה משמעותית. קרלייל מתאר את המצב החברתי הזה באמצעות תמונות חיות ודוגמאות כואבות, כמו סבלם של העובדים המובטלים בבתי מחסה. הוא משתמש במטאפוריה של מידאס, ומשווה את הקסם של העושר – שאינו מביא שלום או מלאות לחיים – למצבה הקשה של האוכלוסייה האנגלית. באמצעות שאלות פילוסופיות דחופות על צדק, עבודה והמצב האנושי, קרלייל מקרה להכרה באמת הפנימית ובאינטגריטיות המוסרית – שלדעתו הם חיוניים לגאולה החברתית. הפרק הראשון מזמין את הקוראים להתמודד עם הבעיות הדחופות של זמנו, ומקרה להגיב באופן פעולתי מול חוסר צדק וייאוש.