בלאנש ובלואה, או שתי הנחשות-פיונים", רומן סיני מאת סטניסלאס ג'וליאן, הוא יצירה שנכתבה בראשית המאה ה-19. הספר מהווה תרגום של אגדה סינית העוסקת בנושאים כמו דרך אחרת, סבל וגורל, דרך חייהן של נחשים מקסימליים המתערבים בחייהם של בני אדם. הסיפור מתמקד בעיקר בדמויות הראשיות, בלאנש ובלואה – שתי פיונים בעלות היסטוריות אישיות מרתקות, הקשורות להפיכותיהן ולמערכות היחסים שלהן עם בני אדם. בתחילת הרומן מוצג האנ-וון, נער שאיבד את הוריו ומטופל על ידי אחותו הבגרה. סיפורו מתכנס במהירות עם גורלן של שתי הנחשים המקסימליות, בלאנש ובלואה, אשר מקדישות את חייהן לפיתוח דרך אחרת במשך מאות שנים. במהלך הסיפור, האנ-וון פוגש שתי נשים יפות המסתתרות מאחורי זהותן האמיתית באגם סי-הו, דבר המוביל לסדרה של אירועים המחברים בין גורלם. הסיפור מציג קשר רומנטי בין הדמויות, ומעלה את האתגרים והמבחנים המקסימליים שעליהם לעבור יחד, כשהוא מספק בסיס לסיפור עשיר בפנטזיה ולימודים מוסריים.