ספר הנדידים והמקבצי נדבות, עם מילון לשפתם", מאת לותר וחבריהו, הוא טקסט שנכתב באופן אנונימי והודפס בפעם הראשונה בסביבות שנים 1509–1510. יצירה זו מפרטת שמונה עשר סוגי מקבצי נדבות בחברה הביניימית, וחושפת את השיטות המרמזות והזיופיות שבהן הם השתמשו לגייס נדבות. הספר כולל גם מילון לשפת ה"רוטוולש", השפה החשאית שבה השתמשו הנדידים. מאוחר יותר, מרטין לותר ערך מהדורות נוספות של הספר, והוסיף לו מבוא שמעודד את האנשים שלא לתת נדבות למקבצי נדבות – עמדה שנויה במחלוקת ושהשפיעה עמוקה על התנהגות האנשים כלפי עוני ונדבות.