דיקשונר השפה הירוקה" מאת אלפרד דלבו הוא לקסיקון שנכתב באמצע המאה ה-19. היצירה מחקרת את העגה העשירה והמגוונת של פריז, ואוספת בדיוק את הביטויים והסלנגים שהשתמשו בהם שכבים חברתיים שונים, בעיקר תושבי העיר הקטנה והמעמד העובד. בשילוב בין לינגוויסטיקה לתצפיות תרבותיות, מטרתו של הדיקשונר היא לתעד את התמונה החיונית של השפה המיוחדת לרחובות פריז באותה תקופה. בפתיחת הספר מציג המחבר את מחשבותיו על חשיבות לימוד השפה ועל הקשר העמוק שבינה לבין החברה. דלבו מדבר על ההנאה שהייתה לו באיסוף ביטויים שונים על פני מספר שנים, ומשווה את פעילותו זו לצידוד בחיפוש אחר פרפרים. הוא מדגיש את העושר שבעגה, או "השפה הירוקה", שנמצאת בהתקשרויות היומיומיות של תושבי פריז, ומבדיל אותה מהשפה הרשמית שתומכת בה האקדמיה. כל זה מספק את הרקע לניתוח שלם של מספר רב של מילים וביטויים, ומציע תובנות בנוגע לחידושים הלשוניים שהתרחשו באותה תקופה ולדינמיקות החברתיות שלה.