״תשעה עשר שירים עתיקים״ מאת טונג שיאו הוא אוסף של תשעה עשר שירים סיניים עתיקים, שככל הנראה הולחנו בתקופת שושלת האן המזרחית, בין השנים 140 ל־190 לספירה. שירים משפיעים אלה, שנכתבו בידי מחברים אנונימיים מקרב האליטה המשכילה, עוסקים בנושאים על־זמניים של פרידה, געגועים וחולפות החיים באמצעות קולותיהם של גברים הנודדים ונשים הממתינות להם. בשפה פשוטה אך בביטוי מעודן, שירי חמשת התווים הללו עיצבו מאות שנים של שירה סינית בזכות הטון המלנכולי שלהם והרגשות האוניברסליים שממשיכים להדהד בין תרבויות ותקופות.
דף ויקיפדיה על ספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Nineteen_Old_Poems